איזה מן קולגות אתם? זכרונות מימי קורונה

אתם מכירים את המצב הזה,

שבו כשאתם נוסעים עם אורות גבוהים

בלילה והכל ממש חשוך,

לפתע רכב אחר מגיח מולכם..

לרגע זה מאוד מסנוור ואז בדרך כלל,

יש מישהו אחד שמנמיך אורות ראשון.

לפעמים מורידים אורות במקביל ולפעמים ממשיכים לסנוור.. (פחות מומלץ)

אז הערב, עשיתי טיול בשכונה המסכה, נמצאת על פני ,

הורדתי אותה קצת מהאף כדי לנשום

ואז הופיעה מולי מישהי, צועדת במהירות,

גם היא עם מסכה מופשלת על פניה,

לשנייה הסתכלנו האחת על השנייה,

ואז כמו שניתן איזה אות שתינו באותו הרגע בדיוק,

שמנו את המסכות על הפנים..

חלפנו האחת על פני השניה,

וכל אחת המשיכה במסלולה,

זה הצחיק אותי, וחשבתי לעצמי,

איזה ימים מוזרים.

אבל אתם יודעים,

אם ניקח לרגע את הדוגמא לחיים המקצועיים שלנו,

אנחנו מתקדמים בדרך מסויימת

ומולינו מגיח קולגה באותה המהירות

ועם אותן האנרגיות,

(כשאני אומרת מגיח

אני מתכוונת לכך

שבעיננו הבן אדם על הגל,

מבחינה שיווקית ומקצועית).

ואז לפנינו מספר אפשרויות:

1. אולי נתנגש - כי אנחנו לא רוצים שהוא ייקח לנו נתח מהשוק שלנו

ואנחנו רואים בו– מתחרה

2. אולי נזוז קצת וניתן לו לעבור –

נפרגן לקולגה השועט קדימה

ונסמוך על זה שיש מספיק לכולם .

3. ואולי נצטרף אליו –

ונייצר שיתופי פעולה מעניינים, שיגרמו

ל WIN WIN עבור כולם.

איך אתם רואים את הקולגות שלכם?

ומה זה אומר עליכם,

שלכם דורית לגייס עם מוזה 〽

תרגישו חופשי להגיב,

ואם תרצו אני נמצאת גם בלינקדאין

https://www.linkedin.com/in/dorit-halfon-headhunter-muza-hr/

אשמח לשמוע את דעתכם.